Alex Tseitlin
ביטחון וגאופוליטיקה

הקרב על ישראל אחרי כניעת אמריקה

שיחה עם אלי בר-און

22 ביוני 2026

האנליסט הצבאי אלי בר-און מנתח את הסכם העקרונות בין ארצות הברית לאיראן — הסכם שהוא מכנה כניעה מבישה לדרישות האיראניות — ואת משמעויותיו המיידיות לישראל ולצה"ל.

לפני ההסכם, איראן הייתה מוכה צבאית: תעשיית הגרעין והטילים שלה נפגעה קשה, בעיקר בידי ישראל, שעשתה לדברי בר-און כ-70 אחוז מהעבודה. ההסכם משנה את התמונה — המצור הכלכלי מוסר, ואיראן מתחילה לקבל סכומי עתק שיופנו לשיקום המשגרים, המפעלים ומערך הטילים.

הפרק עובר על המפה האזורית המתעדכנת: עיראק כבסיס קדמי פוטנציאלי עם טילי זולפיקאר בטווח 700 ק"מ ומיליציות בתשלום, לבנון כצרה צרורה מתמשכת, והשאלה מה נדרש מישראל עכשיו — מבצעית ואסטרטגית — כדי לא לאבד את ההישגים.

ההסכם: כניעה לדרישות האיראניות

בר-און לא מרכך מילים: לדבריו מדובר בקנייה מבישה של הדרישות האיראניות. הפרק פותח בניתוח מה בדיוק סוכם, ולמה ההסכם הזה משנה את המצב האסטרטגי שנוצר אחרי המהלומות על איראן.

איפה איראן עמדה לפני ההסכם

איראן הוכתה צבאית, בעיקר בידי ישראל — כ-70 אחוז מהעבודה, לעומת 30 של האמריקאים. תעשיית הגרעין נפגעה, תעשיית הטילים איבדה משגרים ומפעלים, והאיום המרכזי על ישראל ועל מדינות המפרץ צומצם משמעותית.

הכסף חוזר: שיקום מערך הטילים

עם הסרת המצור הכלכלי, איראן מתחילה לקבל סכומים אדירים. בר-און מסביר לאן הכסף ילך קודם: שיקום המשגרים, המפעלים ותעשיית הטילים — הכוח המרכזי של איראן והאיום הישיר ביותר על ישראל.

עיראק כבסיס קדמי

מהשטח האיראני חלק מהטילים לא מגיעים לישראל — אבל מעיראק כן. בר-און מתאר את הסכנה: טילי זולפיקאר בטווח 700 ק"מ, מיליציות שמקבלות משכורות מטהרן, וחזבאללה עיראקי שיכול לשגר כטב"מים לעבר ישראל.

לבנון: צרה צרורה

בזירה הצפונית, לבנון נותרת איום מיידי על היישובים. בר-און מזהיר שנדרשת היערכות חירום, כולל תקיפה מונעת של יכולות שמסכנות ישירות את יישובי הצפון.

מה ישראל צריכה לעשות עכשיו

המסקנה המבצעית: אסור לתת להישגים להישחק. בר-און מפרט מה נדרש מצה"ל ומהדרג המדיני — שימור חופש הפעולה, מעקב אחר השיקום האיראני, ומוכנות לפעול לפני שהאיום חוזר לממדיו הקודמים.

נקודות מרכזיות

  • בר-און מגדיר את הסכם העקרונות כקנייה מבישה של הדרישות האיראניות.
  • לפני ההסכם איראן הייתה מוכה צבאית — ישראל עשתה כ-70 אחוז מהעבודה.
  • הסרת המצור הכלכלי מזרימה לאיראן סכומי עתק לשיקום תעשיית הטילים.
  • עיראק עלולה להפוך לבסיס קדמי: טילי זולפיקאר בטווח 700 ק"מ ומיליציות בתשלום איראני.
  • לבנון נותרת איום מיידי על יישובי הצפון.
  • ישראל נדרשת להיערכות חירום כדי לשמר את ההישגים הצבאיים שהושגו.
איראןצה"לטיליםארצות הבריתעיראקלבנוןאלי בר-און
הגדרות נגישות

גודל טקסט

תצוגה

קריאה

סמן