ההרצאה השנייה בסמינר של יגאל ורדי עוסקת במטפיזיקה החדשה ובפילוסופיה האינטגרטיבית. ורדי מבקש לחבר בין גישות פילוסופיות שנתפסות לרוב כמנוגדות, ולהציע דרך חשיבה שמשלבת ביניהן במקום לבחור אחת על חשבון השנייה.
ההרצאה עוברת דרך השאלות היסודיות של תורת ההכרה: מהי מציאות, מהי עובדה, מה היחס בין מה שאנחנו תופסים לבין מה שקיים, וכיצד פרשנות אנושית מעצבת את הידע. ורדי בוחן את האמפיריציזם, הרציונליזם והפרגמטיזם ומראה את היתרונות והמגבלות של כל גישה.
מתוך הדיון הזה ורדי מציע את הפילוסופיה האינטגרטיבית: גישה שאינה מוותרת על אף אחד מהכלים, אלא מבקשת לראות כיצד הם משלימים זה את זה בהבנת המציאות ושל מקומו של האדם בה.
מהי מטפיזיקה חדשה?
ורדי פותח בשאלה מה אפשר להבין כמטפיזיקה בעולם המודרני. הוא מבקש להחזיר למטפיזיקה את מקומה, לא כספקולציה מנותקת אלא כניסיון רציני להבין את מבנה המציאות ואת היחס בין האדם לעולם.
אמפיריציזם מול רציונליזם
ההרצאה בוחנת את שתי המסורות הגדולות של תורת ההכרה: האמפיריציזם, שמדגיש את הניסיון והחושים, והרציונליזם, שמדגיש את התבונה. ורדי מראה את היתרונות והמגבלות של כל גישה כשהיא עומדת לבדה.
הפרגמטיזם והקשר למציאות
ורדי מציג את הגישה הפרגמטית, ששואלת מה התוצאה המעשית של רעיון ואיך הוא עובד במציאות. הוא בוחן כיצד הפרגמטיזם מגשר בין תיאוריה למעשה, אך גם היכן הוא מגיע לגבולותיו.
פרשנות, עובדה ומציאות
חלק מרכזי בהרצאה עוסק ביחס בין עובדה לפרשנות. ורדי טוען שאין גישה אנושית לעובדות נטולות פרשנות, ושכל ידע מעורב בפרשנות, מה שמחייב חשיבה זהירה על מה שאנחנו מכנים מציאות.
הפילוסופיה האינטגרטיבית
מתוך כל אלה ורדי מציע את הגישה האינטגרטיבית: לא לבחור בין אמפיריציזם, רציונליזם ופרגמטיזם, אלא לראות כיצד הם משלימים זה את זה. זוהי המשך ישיר של הקו ההוליסטי שהציג בהרצאה הראשונה.
נקודות מרכזיות
- ורדי מציג את הפילוסופיה האינטגרטיבית כניסיון לחבר בין גישות מנוגדות.
- ההרצאה עוסקת בשאלות יסוד של מטפיזיקה ותורת ההכרה.
- אמפיריציזם, רציונליזם ופרגמטיזם נבחנים זה מול זה.
- ורדי מדגיש את תפקיד הפרשנות האנושית בעיצוב הידע.
- הגישה האינטגרטיבית אינה בוחרת כלי אחד אלא משלבת ביניהם.
- ההרצאה ממשיכה את הקו ההוליסטי שהוצג בהרצאה הראשונה בסמינר.